ווסטפיורד השלישי

היום אני אקצר, היום היה מתיש 😅

מזג אוויר נהדר בהתחלה, 12 מעלות צלזיוס ושמש. זה גורם לך לרצות לנסוע דרך אזור כפרי יפהפה. לא משנה באיזה פני כביש. אגב, הכבישים ייבנו/יתוקנו בשימוש מלא. אז פשוט נוסעים בזהירות ועל מה שנמצא מתחת לאספלט. יש כאן טונות של אבנים, הן נגרצות לגודל הגרגירים הנדרש במקומות מתאימים ממש בצד הדרך.

העצירה הארוכה הראשונה שלי הייתה במפל Dynjandi. מראה וצליל מלכותי להפליא. המפל צולל מטה בכמה שלבים. והאזור יפה להפליא ולא מיושב.

התחנה המפורטת השנייה הייתה באיספיורדור. אני מכיר את שם העיר מסדרה ומאוד רציתי להגיע לשם. אכלתי ארוחת צהריים טובה מאוד והסתובב בנמל עם ספינות השייט. בדרך למקום הבא הגעתי דרך מנהרת הדרכים הראשונה באיסלנד, הארנרנשמאר. היה שמיש לראשונה ב-1948, הוא הוגדל מעט ב-1995. אפשר לפגוש כמה סיפורים כמו בעצם בכל מקום...

הנסיעה למקום המגורים של היום הייתה נפלאה, היא התגלגלה כאילו מעצמה.עד, כן, עד שהרוח עלתה. רוח חזקה קרה. צוינו 4°C ומהירות הרוח 12m/s. שמתי שוב הכל חם מהר מאוד. אבל זה לא עוזר נגד ההשפעות שיש לרוח ולמשבים שלה על אחיזת הכביש. בנאדם, איזו נסיעה ב-60 הק"מ האחרונים בערך. הייתי מקורר עד לשד עצמותי ושמחתי שהיו רק כמה משאיות על הכביש. אמצע הרחוב היה המקום האהוב עליי, אז היו לי מספיק מטרים ימינה ושמאלה, ליתר ביטחון. במשך זמן רב נאלצתי לנסוע בשיפוע, וב-60 קמ"ש הייתה לי לפעמים צריכה של כמעט 5 ליטר (בדרך כלל 3.5).

למרבה המזל, במלון של היום יש "סיר חם" בטבע. שכבתי שם יותר מחצי שעה כדי להתחמם.

זה מאוד נעים אבל גם יוצא דופן כשלנחל שמתפתל באחו יש מים חמימים 😅🔥🛀